
ב-8 במאי KST, השחקנים צ'ה סון וו ויו ג'י אי מהבמאילי סאנג הוןסרט האקשן/דרמה שלגלגל השינייםערך ראיון שולחן עגול לעיתונות.
'גלגלת' מספרת את סיפורו של בחור צעיר שחלם על חיים רגילים. יום אחד, הוא מציל בחורה בשםסונג הימתוקפים מסוכנים, רק כדי להסתבך בפיתול עצום של גורל.
ביום הזה, לשעברB1A4חבר צ'ה סון וו (למד את זה) משקף את הדרך הלא אחידה שתיארה את הקריירה שלו כמוזיקאי וגם כשחקן. ראשית, הוא אמר,לאחר שעברתי לראשונה לחברה חדשה, באמת הרגשתי את הריקנות שבחוסר אנשים סביבי. בגלל שחייתי עם החברים כל כך הרבה זמן, כשאתה חי עם אנשים הרבה זמן אתה נוטה לשכוח כמה אתה מוקיר אותם. כשעזבתי והתחלתי בעצמי, היו מקרים שהתגעגעתי לחברים שלי וזמנים שבהם הרגשתי המום, אבל לא יכולתי לעשות דבר מלבד לסבול את הכל לבד.
צ'ה סון וו נשאל גם לגבי האפשרות של מפגש מחודש של B1A4. הוא הגיב,כולנו מקדמים באופן פעיל במקומות שלנו, כמו משחק או מחזות זמר. דנו בנושא של מפגש מחודש כמה פעמים, אבל אני חושב שברגע הנוכחי, התשובה היחידה שאני יכול לתת היא, 'אני לא יודע'. באופן מציאותי, אני פשוט לא בטוח מתי זה עלול לקרות.
הוא הוסיף,בעבר, יכולנו להמשיך בכל מה שהתלהבנו ממנו. אבל עכשיו, כשאני בשנות השלושים לחיי, יש לי תוכניות משלי, וכך גם שאר החברים. אם איכשהו קיבלנו את התזמון הנכון ונוכל להקדים את המפגש המחודש שלנו, זה יהיה נהדר, אבל כרגע, אני לא בטוח. אבל אני יכול לומר שלכולנו יש חיבה בלתי משתנה לקבוצה שלנו.
לבסוף, צ'ה סון וו גם פתח לגבי המחסומים שעמד בפניהם לאחר שסיים את שירות החובה הצבאי שלו וחזר לקידום. הוא הצהיר,הדבר הכי קשה לחזור אחרי השירות הצבאי היה שרציתי לחזור מיד למשחק, לקחת על עצמי כמה שיותר פרויקטים כדי לחדד את הכישורים שלי; עם זאת, הגאות והשפל כבר השתנו אז, והיו כל כך הרבה שחקנים צעירים ומוכשרים יותר שיכולים בקלות לתפוס את המקום שלי. לא הייתה לי עבודה, אז נחתי די הרבה זמן. גרתי עם אמא שלי, והרגשתי מודע לעצמי אז הייתי יוצא למרות שלא הייתה לי שום סוג של עבודה או לוח זמנים. כשחייתי כאליל במשך 10 שנים, לא היה לי רגע של מנוחה. אבל פתאום, לא היה לי שום דבר או אף אחד, פשוט הייתי צריך לעבור הכל לבד, ונאבקתי במה שזה אומר להיות לבד, לבלות זמן עם עצמי. לא ידעתי מה לעשות. אבל ככל שהשקעתי יותר זמן במאבק באותם רגעים, כך פיתחתי את הידע שלי. אני חושב שהצלחתי להיות בריא שוב. למדתי גם שאני צריך להוקיר את ההזדמנויות שלי, וכיום, אני אוהב את מה שאני עושה אפילו יותר בגלל זה.

